אין אדם שנהנה לבקר במרפאות השיניים. בין אם המדובר הוא בטיפולים "פשוטים" דוגמת סתימות או בהליכים מורכבים דוגמת עקירות או השתלות שיניים, ברור שמדובר בטיפולים הכרוכים באי נעימות, בכאבים אפשריים ובלא מעט הוצאות כספיות. אין צל של ספק כי רק שמירה יומיומית נאותה על השיניים תצליח למנוע מצבים מהסוג הזה ולהביא לכך שהשיניים יישמרו להן היטב שנים על גבי שנים. אבל איך בדיוק עושים את זה?
הכול מתחיל מצחצוח השיניים
אין צל של ספק שצחצוח השיניים תופס מקום מרכזי במשוואת השמירה על בריאות השן. ההמלצה הברורה היא להקפיד על צחצוח יסודי, אשר מקדיש לכל שן ושן תשומת לב מספקת: בממוצע, מדובר על פרק זמן כללי שצריך לנוע בין ארבע לשבע דקות. מבחינת תדירות הצחצוח, רצוי מאד לעשות זאת לאחר כל ארוחה, ולפחות פעמיים ביום, מה שימנע משאריות האוכל להישאר על השיניים שעות ארוכות ולהביא לנזק. ואגב, בניגוד למה שרבים סבורים, הצחצוח היעיל יותר נעשה אחרי ארוחת הבוקר, ולא כאשר קמים מן השינה. סוגיה משמעותית אחרת נוגעת למברשת השיניים, שהמציאות מראה שאנשים רבים לא מחליפים באופן תדיר. אורך חיים ממוצע של מברשת עומד על חודשיים, כך ששימוש בה מעבר לכך עלול להיות לא אפקטיבי. באשר לסוג המברשת, מומלץ להעדיף מברשות רכות ועדינות, ולהקפיד בהמשך לכך על צחצוח עדין. מצב של דימום בחניכיים בעת צחצוח מעיד על דלקת חניכיים, אשר יש לטפל בה במהרה.
העזרים שצריכים להיכנס לתמונה
גם אם מקפידים על צחצוח תדיר, ועושים זאת על פי הספר, חשוב לזכור שהמלאכה לא מסתיימת בכך. ישנם לא מעט אזורים אליהם המברשת לא יכולה להגיע, מה שעלול להותיר על גבי השיניים חיידקים למכביר, ובכך להביא לנזק. שימוש בחוט דנטלי או בקיסמים הוא פעולה חיונית גם כן, שאין לוותר עליה. החוט הדנטלי מגיע לרווחים שבין השיניים – למעלה משליש מפני השטח, למעשה – אזור בו התפתחות עששת נחשבת לשכיחה במיוחד. גם מי פה נכנסים לתמונה בנקודה הזו ומהווים חלק משמעותי במשוואת השמירה על השיניים של רבים. כאן, יש להדגיש כי אין תמימות דעים בעולם הרפואי ביחס למידת היעילות של מי השטיפה, כאשר נקודת המוצא היא שבכל מקרה הם נחשבים ליעילים פחות מאשר האמצעים שתוארו מעלה. אפשר בהחלט לשקול בחיוב להשתמש בהם, אך לא על חשבון הצחצוח, החוט הדנטלי או הקיסמים. על כל פנים, לכל סוג של מי שטיפה יש הוראות משלו, אותן חשוב למלא.
